מועצה אזורית הגליל העליון שוכנת בקצה הצפון מזרחי של מדינת ישראל, בתחום שיפוטה כ-300,000 דונם, 29 קיבוצים, חוות ורד הגליל, "דומוס גליליי", בית ספר שדה חרמון ומכללת תל-חי. במועצה כ-21,000 תושבים.
יישובי המועצה נחלקים לשלושה ע"פ אזורים גיאוגרפיים: יישובי ההר, יישובי צפון עמק החולה ויישובי דרום העמק.
עד שנת 1975 הייתה מורכבת מקיבוצים ומושבים. בעקבות תהליך התגבשות מועצות אזוריות על בסיס זיהוי התיישבותי, פרשו המושבים והקימו מועצה אזורית עצמאית - מבואות-חרמון. לאחר תהליך זה נותרו במועצה אזורית הגליל העליון קיבוצים בלבד.
אופייה של מועצה אזורית הגליל העליון מושפע מהרכבה מקיבוצים בלבד ומשני מאפיינים נוספים: ריחוק מהמרכז הכלכלי והפוליטי של מדינת ישראל וקירבה לגבול הבין-לאומי. לאור קירבתו של האזור לגבולותיה הצפוניים של המדינה, נקשרו הקיבוצים לאירועים בעלי אופי היסטורי ובטחוני: הקמת תל-חי (1920), יישובי "חומה ומגדל" (1939), מלחמת השחרור (כפר-סאלד, גדות ומחניים) וקו האש הסורי עד 1967. מאז מוטרד האזור בשל קרבתו לגבול לבנון.
תהליכי התחדשות בקיבוצים
יישובי המועצה - כולם קיבוצים, רובם נמצאים בעיצומם של תהליכי התחדשות והתאמה למציאות המשתנה: אימצו לעצמם מודל ניהול חדש, עוסקים בבניית הרחבות קהילתיות וקליטת משפחות צעירות לתוך הקו הכחול (שטח המחנה), בתהליכים של שיוך דירות, הכנת תכנית אב לקיבוץ, תאגוד ועוד. שלושה קיבוצים ממשיכים להתנהל במתכונת שיתופית- סאסא, ברעם ויראון.
המועצה מלווה את הקיבוצים בתהליכי ההתחדשות ובתהליכי הצמיחה הדמוגרפית בצד המשפטי, סטטוטורי, פיזי וחברתי.
29 קיבוצים נמצאים בתהליכים סטטוטוריים לקליטה לשטח המחנה ו/או הרחבה קהילתית.
רוב הקיבוצים נמצאים בשלבי קליטה, בנייה ואכלוס.
מאות משפחות כבר גרות בביתן החדש בקיבוצים ומשפחות רבות נוספות מגלות עניין רב בהצטרפות לקהילות הקיבוציות והן נמצאות בשלבים שונים של תהליך היכרות וקליטה בקיבוצים שונים.
צו הקמת מועצה אזורית הגליל העליון