הולכים אל הלא נודע: הורות מיטיבה בימים של מתיחות ביטחונית
שוב אנו בעיצומה של תקופה שבה השגרה הופרה ותחושת הלא נודע וה- "לך תדע" עוטפת אותנו. אמנם הטילים לא פגעו בגזרה שלנו, ואנו נהנים מהשלווה והרוגע של הגליל העליון הנפלא, אבל ייתכן שהשפעות הטילים הפסיכולוגיים כן חודרים ואף פוגעים בנו ובילדנו באופן עקיף. כאזרחים במדינה, אנו נידונים מפעם לפעם לחוש את אי הוודאות שבחיינו ולקבל תזכורת שאנו גרים בסביבה שלעיתים נחשפת לאלימות ואכזריות. ייתכן שרובנו חיים לאחרונה ברצף שבין הכחשה וקהות חושים לבין חרדה קיומית ורגשיות יתר. זה הזמן עבור כל אחד ואחת מאתנו למצוא שוב את הדרכים המיוחדות שלנו לחיות.
כהורים, תמיד חיוני שנדע כיצד להתחבר לעולמו של הילד ולרגישות המיוחדת הנדרשת לכוון אותו במים סוערים. יש לזכור שעולמו הרגשי, הבין-אישי והמחשבתי של ילדנו עדיין מתפתח וצומח, והוא מושפע מאירועים קשים בשונה מאתנו המבוגרים. כאב עבור אזרחים שנפגעים בשני צדי הגבול, דאגות לחיילים בקו האש, פחדים מאויב ורצון לנקום- הם חלק מהביטויים השכיחים בעת הזו. על אף החוסן הטבעי הטמון בכל ילד, "כיפת הברזל" הפסיכולוגית שלו להתמודדות ולחוסן עדיין חסרה ולעתים חלשה ולכן להורה תפקיד מרכזי בגיבוש ביטחון מיטיב ומסתגל עבור הילד. חשוב לזכור - ילדים זקוקים למתח, ללחץ ולעיתים למבחן ע"מ להתחזק ולפתח ביטחון וחוסן, אין ביכולתנו או ברצוננו למנוע זאת, אך עלינו לדאוג לווסת עבורם את החוויה הזו כדי שיוכלו לצמוח ולהתפתח ממנה.
אז כהורים, כיצד נוכל לחשוב ולנהוג בצורה שמעודדת ביטחון וחוסן? • לסמוך על עצמנו- העזר הטוב ביותר הוא ההיגיון הבריא והביטחון להיות מי שאנחנו. הילד הכי זקוק לאותנטיות שבנו. מן הסתם, כרוכים בכך אחריות, רגישות ומודעות לאספקטים הפסיכולוגיים המתפתחים של עצמנו ושל היקרים לנו. הילד פועל כברומטר של רגשותינו האמיתיים ואנו מהווים עבורו מראה להתמודדות. על מנת לווסת אותו יש למצוא את הדרכים גם לווסת את עצמנו. הורה אותנטי, מודע ומתמודד = חצי מהעבודה!
• להקשיב לרגשות- לשים לב לקשת רחבה של רגשות כגון שמחה ואופוריה; חרדה ופחד; כעס וזעם. רגשות מופיעים בעיקר כהתנהגויות כגון פעלתנות-יתר ואי-שקט; הימנעות והסתגרות; אלימות והרס. לעיתים רגשות לא נעימים מושלכים על בני משפחה וחברים בצורה של תלות יתר ותובענות; פגיעות ופוגעניות; התרחקות ובריחה. רצוי שנקשיב לילד, נכיר ברגשותיו ונאושש אותם. נוכל לתת להם מילים; נוכל לתעל אותם למחשבות בונות; נוכל לנתב אותם לתפקידים, פעולות ויצירה. נוכל לתת עוד מנה קטנה של "פינוק" ושל זמן איכות.
• לחבק את השגרה והגישה האקטיבית- ביטחון נבנה ביומיום, בדברים הקטנים שאנו עושים כדי לצמצם את אי הוודאות. הילד רגיש לשינויים קטנים ולכן יש לשים לב לשמירה על סדר יום, זמני ארוחות, משחק, מנוחה, ושינה, והצמדות לפעילות המשפחתיות והחברתית השגרתית. ספורט, טיול ועבודות בית - תרפיה לא רעה בכלל!
• לשמור על דיאטה מדודה של תקשורת- רשתות התקשורת משדרות את המבצע מבוקר עד ערב. לא רצוי שהטלוויזיה תהיה דלוקה כל היום, ויש לעזור לילד לצרוך מידע תקשורתי שמותאם לגילו, לנטיותיו ולמצב. מנעו חשיפה למראות קשים. לעיתים הבריחה וההכחשה מחזקים, ואין כמו סרט טוב, תכנית בידור או שעשועון מטופש כתחליף לחדשות קודרות. ושלא נשכח שיש משחקים, ספרים והופעות תיאטרון כתחליף לעיתונים ולאינטרנט.
ניתן לפנות ישירות לשירות הפסיכולוגי-חינוכי במועצה - טלפון 04-6954232 דוא"ל [email protected]