מה מחכה לנו בגיליון הבא של 'על הצפון'?
מחשבים מסלול מחדש
כ-5,000 סטודנטים לומדים מדי שנה במכללת תל-חי; עתודה אנושית ומקצועית יקרת ערך לאזור ● חלקם עוזבים עם סיום לימודיהם לטובת עתיד במרכז הארץ, חלקם מנסים את מזלם כאן, בצפון, ויש את אלו שנשארים ונלחמים להפוך את הגליל העליון למקום שטוב יותר לחיות בו.
החיים שלו רוקנרול
כמעט שנה שהוא חי בעמיר, אבל "הכול מאד היסטרי ובאטרף" אצלו; את הזמן הוא מחלק בין המרכז והגליל, אבל כבר "לא מסוגל להיות בתל אביב יותר מיום"; מוסיקה הוא עושה באולפן בספריית הקיבוץ, ומשתדל לא להרעיש יותר מדי, אבל אנחנו מקווים שאלון עדר ימשיך להרעיש וליצור רק מפה.
מי הזיז את הבשר שלי (ושם במקומו גבינה)?
'יום שני בלי בשר' לא הומצא אמנם בכפר בלום, אבל דוידה גינטר ועמיתיה לצוות הקיימות דואגים לכך שהוא יכבוש את קהל הסועדים בחדר האוכל. יש להם סיכוי טוב, כל עוד השף יפתח מכין מטעמים צמחוניים בריאים וטעימים, מנהלת הקהילה גרה בבית 'ירוק', והחברה הוותיקה סטפי "אוהבת לאכול הכול". 
מי מייבש ים?
כשהסעות מאורגנות מכל רחבי הארץ יצאו כדי לצפות בדחפורים שבאגם, העיתונים עדכנו פעמיים בשבוע על המפעל הציוני הגדול בכל הזמנים, ואלתרמן פיזם "הביצות – אנחנו נייבשן", הביטו בחולתה על אדמת החולה הסדוקה ועל גוויות הדגים – ושתקו ● בשנת 61' יצא מחולתה הספר 'שירת האגם הגווע', שהיה לרב מכר; עופר בהרל וסיגל סירואה, בוגרי תואר שני בתכנית לימודי גליל במכללה האקדמית תל-חי, יצאו לבדוק האם זהו רק ספר זיכרון כאוב, או שמא כתב ביקורת חשאי על ייבוש האגם. 
שורדת
קצת אחרי פסח, כשהעונה החדשה של 'הישרדות' תעלה לאוויר, תהפוך ניקולה וורד מקיבוץ עמיר לאחת הנשים המדוברות במדינה ● "אני עדיין לא מעכלת", היא אומרת רגע לפני המפץ הגדול, "אני רגילה לפרסום אבל קנאית לפרטיות שלי, וזו חשיפה מסוג אחר". 
לקריאה בגיליון לחץ/י כאן